Viva la craft

השבוע הבנתי שאם הייתי עכשיו אחרי צבא, מה שהייתי רוצה ללמוד זה אטימולוגיה. נראה לי מקצוע סופר מעניין, ואל תשאלו אותי מה הייתי עושה עם זה? אח"כ, הייתי רוצה לטוס לדרום אמריקה לטיול מוצ'ילרים. בהרים. בטמפרטורות קרירות. ללבוש כובעי צמר ומעילים בעלי דומאות אטניות צבעוניות (לא יותר מדי), עשויים מלאכת יד מקומית, שוקלת לעשות כתובת קעקע, ואז, חוזרת לארץ עם מערכת הריהוט של "ויוה" לדירת הסטודנטים שלי. (בהנחה שאפשר ללמוד אתימולוגיה באוניברסיטה מקומית).

זה מה שאהבתי ב"ויוה". היא מעודכנת מחד, אך משאירה שובל של מה שהיה פעם עבודת יד דרום אמריקאית. היום, כשהגלובליזציה מאחדת אותנו לכפר אחד, ומוחקת את המשמעות של אומנות מקומית, יש ערך למוצרים אשר משמרים מלאכות מסורתיות. מערכת הישיבה של "ויוה" מורכבת ממספר חתיכות עץ אשר נחתכו בדיוק דיגיטלי, ולאחר מכן אוחדו ונתפרו ידנית על ידי ארטיזנים לטיניים. המעצבים טוענים שזה מה שנותן את הערך הרגשי הנוסף לפרטי הריהוט שלהם.

השם "Viva" ניתן גם כמחווה לתרבות (הלטינית), וגם כחגיגת המיומנויות והעיצוב הלטיני.

עוד פרוייקטים המדברים על הקשר בין מוצר שנעשה על פס ייצור ומוצר שנעשה עם נגיעה אישית, תוכלו למצוא בבלוג אצל שיר אתר ושחר קגן.

Hastudia #2

It has been almost a year since I first met Ellie & Emma - Hastudia girls. Meanwhile they followed their dream, opened their own place, a kind of workshop where you can come and make anything you want, if didn't have the tools to do it at home. In addition, they have a really busy schedule of all kind of workshops such as: making cutting boards from reclaimed wood, upcycled old pallets to shelves, sewing wallets from inner tubes and more.

Last week I dropped by somewhere between the kid's dinner time and a night's drink. It was a low-tech silk screening workshop, where I met Katya, Suzanne, Shane, Emma and Maayan Gutfeld - textile designer and the instructor. I heard a lot of "wow" that night in this workshop, the kind you hear when you see magic and finally discover how it has been done.

If you are in the neighborhood, you probably a permanent residency there, and if you are a tourist planning to come to Tel Aviv, join their face book page and stay tuned. (There is a lot of English being spoken there because the girls are both Canadian, so you can feel at home).

P.S.

The upcycled dryer is not finished yet, please be calm and stay tuned.

Simple

Pashut means simple in Hebrew, and that's the way craftsman Amnon Lipkin describes his work. He likes the way you can simply see how he made the object. It's not a magic and it's not hidden. 

His whole vibe speaks the same language - simplicity and modesty. He remembers himself since he was 18th, always walking with a needle and an embroidery string stuck in his pocket. Later on, he found himself, by the conservative expectations working in a hi-tech company as an engineer. Very soon he took off to Rome, Portugal, London and center of America. There, in Guatemala he was sewing, fixing things, usually helping friends in their local business. Over the years he explored many techniques and materials. He likes to work with plastic, craft board, cloths and strings, expressing with them his personal voice. This days, he is into sewing urban landscapes of Tel Aviv. 

Amnon has a very gentle and genuine way to chose some old and "ugly" images, that we didn't notice and maybe even hated in the past, and showing them in a new, warm and nostalgic kind of handmade way.