הסדריה

בשבוע שעבר החתמתי דרכון, ויצאתי לעבר כפר קיש. לסדריה. הדרך אמנם היתה מעט ארוכה אבל בסופה הגעתי לממלכה קסומה. ממלכת דפוס הבלט של חיים אליאסף, מפיק דפוס בחיים הרגילים, ומתקן מכונות דפוס ישנות בייקום מקביל. אליאסף הוא אספן בנשמתו, לראיה אפשר לראות אוסף גרמפונים מרשים שאסף במהלך השנים, אוסף ספרים, רהיטים וחפצים אחרים אשר פזורים ברחבי הממלכה. (בחיים הרגילים מדובר בלול ישן בכפר ששופץ למטרה זו). בשילוב ידע אלקטרוני אותו רכש בצעירותו, הצליח לאסוף ולתקן עשרות גרמפונים, פטיפונים ומכשירי שמע במהלך השנים. הביקור במקום בדרך כלל מתחיל עם סיור פרטי של אליאסף, אשר סוקר אוסף זה בו הוא מספר את ההסטוריה של המצאת השמע מאז אדיסון ועד היום. מיד לאחר מכן, מגיעים לדבר האמיתי. סדנת הדפוס שלו. (בחו"ל זה נקא Letter Press Workshop, תופעה נרחבת בה הרבה אנשים רגלים באים לסדנאות דפוס, בהן הם מדפיסים ברכות, פוסטרים ואף ספרי שירה אישיים, בעצמם. אליסאף הינו בן לדפס וגדל על ברכי מכונות הדפוס. במשך השנים אסף מכונות דפוס ישנות ותיקן אותן עם הרבה אהבה וטונות של סבלנות, נעזר בפורומים של דפסים ברשת ולעיתים אף בעצותיהם של מכונאי רכב. במשך שנים הוא אוסף את כל הציוד המשלים הנדרש לכך, כמו כפסים, מילויי, מנעולים, משורות ועוד. משימת איסוף אותיות סדר בעברית היתה מורכבת. רוב הקיים נזרק או נמכר כיחידות בודדות בשווקי פשפים, וקשה היה להתחכות אחר החתיכות הבודדות. בכל זאת בעזרת התמדה תחקיר ותשוקה לדבר, הצליח אליאסף למלא מגירות רבות באותיות עבריות. המכונות כולן ידניות וכמו שאני אוהבת, איכות התוצאה נמדדת ברגישות של הדפס. כמו שאליאסף אומר: דפס טוב נמדד במידת הרגש שהוא לוחץ את המכונה, לא חלש מדי כדי שהצבע יהיה עם נוכחות, ולא חלש מדי כדי לא לצור בליטה מצידו השני של הנייר.

מדובר באחת הסדנאות השווות ביותר שהתנסיתי בהן (טוב אולי אני משוחדת כמעה, כי אני מעצבת גרפית). אפשרויות המשחק הן בלתי מוגבלות, אליאסף הוא אדם מפנק במיוחד, יש אצלו עשרות סוגים של ניירות משובחים, אפשר לחתוך בכל מיני גדלים, לעשות מחברות פנקסים, שטנצים, ביגים, פינות עגולות. אפשר להדפיס אותיות, סמלים והטבעות. אם אתם אוהבי נייר, דפוס בלט, נוסטגליה או מעצבים גרפים אתם לא תרצו לעזוב את המקום. התכוונתי להגיע לשעה של ראיון ונשארתי 3 וחצי שעות. אם לא היה צריך להוציא את הילדים מבית הספר, עוד היינו ממשיכים לצהריים ועושים סשן נוסף של הדפסות ממש כמו ילדים בחדר משחקים. בימי חוה"מ סוכות כולכם מוזמנים לכפר קיש > חוות היצרנים, שם תוכלו להנות מאוסף הגרמופונים המרשים של אליאסף, ממסעדה ומעדניה הצופות אל החיבור של נחל קיש ותבור (שביל ישראל), מחנות המתנות של אביבה אשתו של אליאסף (בין היתר תוכלו למצוא אצלה מותגים כמו גי'נג'ר, RICE, ועבודות יד של בדואיות מהצפון), והכי חשוב אליאסף יעניק לכם התנסות קצרה, ללא עלות בסדריה. תהנו :-)

נהנים מצלילי הגרמופון, את הווליום מכוונים על ידי סגירת דלתות הארון

וכדי שתכנסו לאוירה >

קראפטרס, רהיטים שאוספים אנשים

לפני שנתיים התחלתי לעשות שני דברים חדשים שלא עשיתי עד אז: לכתוב בלוג אישי, ולאסוף רהיטים ישנים מהרחוב. זמן קצר מאוחר יותר הצטרפתי לתכנית מנהיגות של ויצו ישראל, שם הגיתי לראשונה את קראפטרס. מי שמכיר אותי יודע שהמרחק היה רב ביני לבין כל אלה, תל אביבית שכמותי אוחזת בסטודיו למיתוג ועיצוב, עסוקה רוב היום בטלפונים ותיאומים בין לקוחות וספקים. אך, הגיע הגיל והגיעה מחאה חברתית שהתרחשה רמזור וחצי מהסטודיו שלנו ואלה, גרמו לי להפסיק לקטר על החיים ולהתחיל לעשות משהו בעניין.

כיסאות שאפשר למצוא בסימטאות שכונת פלורנטין

כיסא עזוב שאפשר למצוא ברחובות תל אביב

בהתחלה התרכזתי בצמצום הרשימות שלי עד לרמה של סעיף אחד ביום, קיפול כביסה. ואז היא הגיעה. אמא שלי, שאחד מתפקידיה הנוספים הוא יו"ר ויצו ישראל, אוחזת מודעה בידיה וחייבת להתייעץ איתי לגבי העיצוב שלה. בעודי מתלבטת בין הרקע הסגול לאפור ובין הפונט הזה להוא, ובאופן מאוד לא רגיל למעצבים גרפיים טיפוסים, שמתי לב שאני מביעה התעניינות של ממש בתוכן הכתוב במודעה. היה כתוב שם על שינוי סדר חברתי, על שילוב בין קריירה למשפחה, על קידום ברשתות חברתיות ועוד. כל הטוב הזה היה בחסות שגרירות ארה"ב שכידוע לכן, מעודדת נשים להיות שם למעלה בטופ. בקיצור ויצו - לא מה שחשבתן! מכאן לשם מצאתי עצמי יושבת עם עוד 30 נשים צעירות וקרייריסטיות, ובשלב שצריך היה להציע רעיונות למיזמים חברתיים העליתי פוסט על מיזם אהוב עלי במיוחד שהכרתי דרך הרשת. Out of the dark. פרוייקט אנגלי של רהיטים עתיקים, צבועים בצורה טרנדית ופופית, מאחוריהם עומד סיפור הצלתם של רהיטים ישנים מהרחוב, ומאחוריהם עומד סיפורם של ג'יי וג'ייד הבעלים, שבצעירותם היו נערי שכונות והחליטו לעזור לנערים כמותם לצאת ממעגל הרחוב, תוך הכשרתם להיות משפצי רהיטים. הרעיון סחף מחצית מהקבוצה שלי. באופן טבעי, רובן נשרו אבל על מיכל ארקוסין, שותפתי המסתורית לא ויתרתי. היא שגילתה לי את המשפט המופלא: עדיף חברות אמת שנבנית על שותפות עסקית, מאשר שותפות עסקית אשר נבנית על חברות אמת.

High Wycombe כורסא שאפשר למצוא ברחובות - Out of the dark

 האחות הגדולה מאנגליה Out of the dark. מודל להשראה והערצה

מאז, הרעיון עבר מספר גלגולים, תמיד מתקבל בברכה בכל מקום. תוך כדי התהליך, גילינו שיש בעלי מקצוע העוסקים במלאכות יד שנעלמות מן העולם (רסטורציה, חרטות, לחצנות, רתכות וכו'), שמנו לב שאותם בעלי מלאכה מתחברים לרעיון הערכי והחברתי של  קראפטרס, ומעוניינים באופן אישי לקחת חלק בחניכה של צעירים ובני נוער במצבי סיכון. הבנו שאנחנו רוצות לעשות זאת עם נוער אשר נמצא במצב של שוטטות. נוער ללא מסגרות. כמו כן, מצאנו שאין טעם כרגע להקים סדנה לשיפוץ רהיטים כי יש הרבה כאלו ואין בכך צורך ממשי. כשבידינו תובנות אלו, שמנו פעמינו למשרדי עלם ברמת גן, מחזיקות אצבעות שהן יהיו בעניין. לשמחתינו מצאנו שם צוות מופלא שתומך ומחובר לרעיון.

מימין, שוצי, רתך וותיק בסדנא של וילי. משמאל, קרן ושלי מעמותת "עלם" - השותפה החברתית של פרוייקט "קראפטרס"

המילה קראפטרס היא שיבוש טרנדי למילה הלועזית בעלי מלאכה (craftsmen). ניסינו למצוא מילה עברית למיזם שלנו אך מכוון שהמילה הנכונה ביותר היתה בעלי מלאכה, וזו כבר היתה תפוסה על ידי כמה עסקים (על אחד כזה אפילו כתבתי כאן), אז הלכנו על השיבוש מאנגלית שכתוב בעברית.

כיסא שמצאתי במקלט ב"מבצע צוק איתן", תוקן על ידי חרט ושופץ באהבה על ידי בעל מלאכה נוסף.

ביום רביעי שעבר, בתחילתה של השנה העברית תשע"ה, עת סיימנו את "החממה ליזמות חברתית" - תכנית המשך של ויצו בשיתוף מינגה - הזירה לעסקים חברתיים, השקנו את פרוייקט קראפטרס בערב חגיגי. בסיומו, התבשרנו כי מתוך שמונה מיזמים חברתיים נוספים שהציגו בערב זה, זכינו במקום הראשון ובפרס. את הפרס העניק ד"ר יובל דרור - מומחה לתהליכי שינוי עסקיים וחברתיים, בשם פאנל השופטים, וציין שההחלטה התקבלה על שום הרלונטיות והחשיבות שהם רואים, בהשבה לחיים של מלאכות היד הנכחדות.

אחד מעשרת הגליונות שציירתי אחד אחד, לכבוד ערב השקת המיזמים

בכל מקרה כוונתי היתה לסקור בבלוג זה מלאכות אלו, ועכשיו זה מושלם שיש לכך גם תכלית חברתית וגיבוי אקדמי. אז השארו מכוונים, הולכת להיות שנה מופלאה, שכולה מלאכות ידיים.

שנה טובה, מיכל