האחרונה שאני צופה בה היא weeds, מעין שילוב של "עקרות בית נואשות" ו"שובר שורות". אוהבת מאוד את ההומור העצמי של הסידרה. למשל (בלי להיות ספויילרית), בעונה שניה פרק 8, יש דיאלוג בין ננסי, סוחרת סמים חמודה, לשיין, בנה הצעיר, בעודה מחנה את רכבה החדש דנדש בחניה. שיין שהרגע אימו דרסה את הרכב בשלט רחוק שלו, מוטרד מזה שהיא ויתרה על הרכב הישן - ראנג' רובר. היא מצידה, עמוסת שקיות ממותגות, שהרגע הוציאה מתא המטען, משיבה שהראנג' רובר לא היתה ידידותית לסביבה. הוא עונה לה שההתחממות הגלובלית היא רצון האל, ושהוא חיבב מאוד את הרכב הקודם. היא חותמת את הדיאלוג בהצעה שיגרתית, ללכת עימה לסרט "אמת מטרידה" של אל גור.
---
לפני שבוע החלטתי לשבור שיגרה, יצאתי מהעיר הגדולה לכמה פגישות, וניצלתי את ההזדמנות לערוך קניות מחוץ לעיר, מה שאומר - בזול יותר. הגעתי לסופר ענק, קיבלתי בכניסה עגלה שהילדים שלי היו יכולים לגור בה, ויצאתי למשימה. בקופה, בעודי פורקת את הסחורה שאספתי, הבנתי שהגזמתי, אמנם עלותם כמחצית מעלותם בעיר הגדולה, אבל עלות הארנונה על איפסונם בארונות ביתי, תעלה יותר מההפרש לקנות אותם בעיר הגדולה. הסייעת של הקופאית (נו, זו ששמה את כל המוצרים בה-מון שקיות פלסטיק), היתה מאוכזבת. אני יודעת זאת, כי היא אמרה לי "מה כל כך הרבה את מחזירה"? מאז לא ראיתי אותה.
---
בשיגרת היום יום שלי אני חובה המון קונפליקטים, בענייני צריכה וסביבה. השבוע הבנתי שאני לא היחידה. "דור ההתחממות הגלובלית" קוראים לנו. למזלי מצאתי איזור בטוח בכל מה שקשור לעיצוב וסביבה. "הנדמייד "קוראים לו. אכן, בעברית אומרים "עשוי ביד", והנה לכם עוד קונפליקט שאני מתמודדת איתו: כתיבת הפוסטים בעברית/באנגלית. אבל זה כבר לפעם אחרת.
הקעקוע וההנדמייד מתוך קמפיין למספרה אמסטרדמית, שצולם על ידי טים קולינס.
לעוד תמונות נוטפות וינטג' וקעקועים של הקמפיין בואו לכאן.
אם אי אפשר לשים ראש על כיבשה, לפחות לשים ראש על כרית מלובדת, מהצמר שלה.
השטיחים וגם הכריות - עבודת יד של Beatrice Waanders מ- The Soft World .
עשוי מ100% צמר של כבשים חופשיות בהחלט.
להלן הפוזה המושלמת להפסקת תה, יתכן ואסע לארץ קרה ורחוקה על מנת לממש אותה. הכוס בהשראה יפנית, התה לבחירתכם.
עשויה קרמיקה מבפנים, ועטופה עץ, מגולף בעבודת יד, מבחוץ, לפיזור חום אופטימלי.
אב ובתו הרחוקים 3,400 ק"מ אחד מהשניה הקימו מותג לכלי בית, העשויים עבודת יד.
הוא אומן המגלף בעץ, והיא אחראית על הצילומים והשיק.
תיק של המותג Ali Lamu, ממוחדש מ"טנגה" - קנבס ממנו עושים את מפרשי הסירות הקניתיות.
שלא תטעו זה לא תיק, זו אמנות שנוצרה על ידי הרוח, המלח ומי הים.
נדרתי נדר לא לקנות יותר איקאה. אם אפר את הנדר זה כנראה בעקבות הספסל של הקולקציה החדשה.
< התמונה מאיקאה האקרס. הם כבר בונים על המיחדוש שלו כמסלול מירוצים לארנבות >
