כל כך הרבה מידע זורם אלי במהלך היום, על אופניים כשאני חולפת בשדרה על פני המון אנשים, בזמן קריאת כתבה עת צצים להם תכנים אחרים מהצדדים. תמיד אני משתדלת להתרכז בעיקר, מפספסת אולי אנשים ודברים חשובים על הדרך. אני מאמינה בחיבור, ברגע מסויים, מקרי או לאו, מזל, או כוונה, אין לדעת, בו הדברים מגיעים אלי בדיוק לפי הצורך ובזמן הנכון. הקדמה מבולבלת וקצת רגשנית, אבל כך הכרתי את גיתית רפאל. בין בלל של אינפורמציה, תוך שיטוט ממוקד, בתוך האקזיטנס הוירטואלי, שם היא צפה, עובדת ב"קודש" עם ידיה, מתמחה, בין היתר, בקליגרפיה וברסטורציה של עבודות אמנות.
 |
ה- H 'ים משמשים לכריכת ספרים
|
 |
עבודה ידנית עם מידה רבה של מדע ומחקר. שימור ושיחזור אמנות על נייר
|
 |
Brave new world, כותרת של שם הספר של אלדוס האקסלי
|
 |
Dergerichtstag - יום הדין
|
 |
Ex Libris של טל ברימר - מעצבת תפאורה
|
 |
במרוקאית: ל'כתבא בל'חבאר חייר מיל מיית בלא קבאר. *התרגום: המילים שאינן נכתבות בדיו הן כמו מת ללא קבר.
|
 |
Ex Libris של איתי ינאי - חוקר אבולוציה
|
נפגשנו אח"כ במקרה, בעולם האמיתי וסיפרתי לה על התאהבותי בתחום המיוחד שבחרה. משם חזרנו להתכתבות וירטואלית והנה היא כלשונה:
מאיפה האומץ לעזוב את המחשב ולצייר כך סתם אותיות?
"בבצלאל (בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית), למדתי במסלול איור. העיסוק בטיפוגרפיה/ קליגרפיה נולד לגמרי מתוך עניין אישי. יתכן שהמפגש האינטימי עם יצירות אמנות עתיקות מהעולם הישן בלימודי הרסטורציה שלי, הוא זה שעורר אצלי את הרצון לצייר אותיות כמו שעשו פעם. אספתי ספרים בנושא, ראיתי סרטונים ביוטיוב ופשוט תירגלתי. מכיוון שאני מגיעה מאיור ואמנות פלסטית, החזרה לדיו ונייר היתה טבעית בשבילי. למרות שאני מאוד אוהבת את מגע (וריח) הנייר, המחשב הוא כלי טיפוגרפי מדהים שמאפשר לי לבטא הרבה מהיצירה שלי".
מה הניע אותך להמשיך ללימודי רסטורציה?
"פרויקט הגמר שלי בבצלאל (2006) היה ספר מסע לאי דמיוני במאה ה-17. הסיפור שבניתי התבסס על שרידים ועקבות שבאו לידי ביטוי באובייקטים שיצרתי כמו: תחריטים ואיורים סמי-מדעיים בצבעי מים. זאת היתה למעשה ההתנסות הראשונה שלי בהתחקות אחר הטכניקות והמסורות העתיקות של מלאכת היד. העבודה עם הידיים והעניין שלי בטכניקות אלו, הובילו אותי לברר על תחום הרסטורציה שמשלב עבודה ידנית עם מידה רבה של מדע ומחקר. אחרי ששוחחתי עם אנשים שעוסקים ברסטורציה בארץ הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק, וכך יצאתי ללימודי שימור ושיחזור אמנות על נייר בפירנצה. הבחירה בתחום הנייר דווקא, נבעה מתוך הרגישות והשבריריות של החומר, שאינו שורד כל כך הרבה זמן כמו חומרים אחרים כדוגמת אבן, עץ ואפילו ציורי שמן על בד. הרגשתי שהם הכי זקוקים לעזרה. אחר כך המשכתי גם ללימודי תואר שני בשימור מורשת התרבות החמרית באוניברסיטת חיפה ואותם אני מסיימת בימים אלה".
האם תמיד היית כזו עמלנית :-)?
"תמיד ציירתי בהנאה רבה. כילדה, היה לי הרבה זמן להעסיק את עצמי אז פיתחתי לי עיסוקים למלא את הזמן וזכור לי שגם אז לקחתי אותם ברצינות :)"
ספרי קצת על הבלוג שלכן באינסטגרם, מיהי שותפתך?
"שותפתי היא חברתי הטובה נועה צאושו. נפגשנו בבצלאל כשהיא למדה במחלקה לאמנות. היום היא לומדת לתואר שני במרכז ליידיש באוניברסיטת בר אילן. ביחד אנחנו נוברות בארכיונים ישנים, מחפשות קליגרפיות עתיקות ומעלות אותן לבלוג שלנו באינסטגרם - Letteresque. במסגרת הבלוג אנחנו מייצרות גוף עבודות מקורי ומנסות להרחיב את תחומי העניין המשותפים. מעבר לפוסטים, אנחנו מייצרות חותמות Ex Libris וקליגרפיות בהזמנה אישית. כרגע שתינו עובדות על כתיבת התיזות שלנו, לכן האטנו את הקצב עם הבלוג ובעיקר עובדות מאחורי הקלעים".
מה התכניות שלך בהמשך?
"לסיים את התיזה (!) ולחזור לעסוק בבלוג בצורה יותר מאתגרת. אה וגם לחזור להנות מהחיים".
