Tuesday, May 28, 2013

An old dryer took me by surprise

{Who}: Emma Hacohen and Ellie Dayan - Hastudia

{Host}: Ronen Wasserman - The Tinman

{An old thing}: A dryer

{A new thing}: Hastudia - a multi-disciplinary hub for functional upcycled art in Jaffa, Israel - a place for you to get inspired, engage with the community and create! Hastudia's girls will give you equipment and guidance that you would be able to work for yourself on crafts such as: wood (say, restoring an ottoman), glass (say, upcycling a lamp from a glass bottle), tin (say, making a stool), cloth (say, designing a silk print on pantyhose) and urban permaculture.

{A purpose}: Upcycling an old dryer to something functional and by the way to learn from Ronen how to work with tin.

{The surprise}: Although Emma and Ellie both came to Israel from Toronto at the same week, they didn't know each other at all. Only after their mutual Canadian friend told them about the fact they are both in Israel, they became best friends, and now also best partners.

אמה הכהן ואלי דיין הלא הן בנות הסטודיה - סדנא קהילתית שנפתחה בחודש האחרון ביפו. לשם תוכלו להגיע ולעשות הכל בעצמכם: אם מצאתם כיסא ותרצו לשפץ אותו, אם תרצו לקבל הדרכה איך להכין שולחן מזכוכית ו/או אם תרצו להכין אדניות לגינת תבלינים מאולתרת לדירה שלכם. על כל אלה ינצחו אלי ואמה המופלאות באהבה, בנתינה ובסבלנות אין קץ. מוזמנים להתעדכן על פעילויות אצלהן באתר

{A painful thought}: Why the dryer's industry can't make a dryer that would live more than 5 years. It's such a BIG waste...

{The result}: As soon as the girls will set up in their new place, they will finish to upcycle the dryer into a... and I will  post it! So stay tuned:-)...

מיד לאחר שהבנות יסתדרו במקומן החדש, הן יסיימו למחדש את המייבש (מעניין מה יצא??) ואני אעלה פוסט עם התמונה... אז השארו קשובים

Monday, May 20, 2013

Drawer story

A few weeks ago a saw a status on FB that Designer Ori Ben Zvi is looking for drawers. As I am a big fan of Ori, and full of mercy for the street’s treasures, the ad immediately captured my eyes. Although it was winter, after an hour I have already made him my first Sms. “I know how you like them: old, thick and made of dark wood, I have 5 of those on my street, come quickly, it’s raining and I’m in a hurry to pick up the kids” When he came by a few hours later it was too late. Somebody had already noticed the treasure and took the drawers. Anyway, Ori managed to collect 150 drawer to his drawer’s project. He got them from friends and from friends of friends, and even from a street residence whom he converted from collecting plastic bottles to drawers.

לפני מספר שבועות תפס את עיני הסטטוס של המעצב אורי בן צבי, בו הוא מודיע שהוא מחפש מגירות. בתור מעריצה מושבעת של אורי, ובתור האחות הרחמניה של כל הרהיטים השבורים ברחוב, המודעה מיד תפסה את עיני. למרות החורף והגשם כעבור שעה כבר סימסתי את ההודעה הראשונה שלי אליו: "אני יודעת איך אתה אוהב אותן, ישנות, עבות ועשויות מעץ כהה, יש כרגע 5 כאלו ברחוב שלי, תגיע מהר! גשום ואני ממהרת לאסוף את הילדים". כשהוא הגיע זה היה כבר מאוחר. מישהו כבר הבחין באוצר ואסף את המגירות לביתו. בכל אופן אורי הצליח לאסוף 150 מגירות לפרוייקט שלו. מחברים, מחברים של חברים ואפילו מחסר בית, אותו הצליח להמיר מאיסוף בקבוקי פלסטיק לאיסוף מגירות משובחות. 

Did you see a drawer? Do you have a drawer by any chance?

Ori is a well known designer in the local sustainable design scene. Between running his own Studio, teaching in H.I.T and showing his work all over the world, he longed for the drawer’s project.

אורי הוא מעצב מוכר וידוע בסצנת עיצוב הבר-קיימא המקומית. בין ניהול הסטודיו שלו, לימוד במרכז הטכנולוגי בחולון והצגת עבודותיו בכל העולם הוא השתוקק מזה זמן רב לממש את פרוייקט המגירות.

Ori, what is your obsession with drawers? “A drawer is intimate, shy and clever. Professional speaking, the drawer has high quality joints, grace of knowledge and high abilities of the craftsman who made it. I appreciate that. it’s enchanting. I see the drawer as naturally born upcycled item. It doesn’t get the proper respect out there in the streets. You could release it from the bottom and replace it to a new construction. For my opinion the whole story of the drawer is its back. The inside is much more interesting from the outside”. 

אורי,מה הסיפור שלך עם מגירות? "מגירה יש בה אינטימיות, בישנות וחכמה. מבחינה מקצועית למגירה יש מחברים ברמה הגבוהה ביותר, חן של ידע ומיומנות של בעל המלאכה שהכין אותה. אני מעריך את זה. זה קסום. אני רואה את המגירה כאלמנט שנולד להיות ממוחדש. לדעתי היא לא זוכה לכבוד הראוי לה ברחוב. אפשר לשחרר אותה מהתחתית שלה ולחבר אותה למבנה חדש. לדעתי כל הסיפור של המגירה הוא בכלל הגב שלה. הצד הפנימי הרבה יותר מעניין מהחיצוני".

Ori's drawers project will be shown this week in the “Fresh Paint” Fair.
פרוייקט המגירות של אורי יציג השבוע ביריד צבע טרי

Monday, May 13, 2013

Time pieces

When I have met Designer Itay Noy I couldn't help but notice his serious philosophic look, very suitable for a man who makes time pieces (watches from the type you could dream on)... The researching attitude in his work, and the profound answers he gives, are a perfect match to his serious look. He designs high quality watches in limited editions. His awards-winning work has been shown in exhibitions and museums all over the globe, and the latest one is Basel World 2013.

כשפגשתי את המעצב איתי נוי לא יכולתי שלא להבחין בחזות הפילוסופית שלו, אשר הולמת אדם המכין פיסות זמן (שעונים מהסוג שאפשר רק לחלום עליהם)... גישת המחקר בעבודה שלו, והתשובות עמוקות הרבדים שהוא נותן משלימות את הלוק הרציני שלו. איתי מעצב שעונים איכותיים בסדרות מוגבלות. עבודותיו עטורות הפרסים, הוצגו בתערוכות ובמוזיאונים נחשבים בעולם והאחרונה שבהן הינה תערוכת
Basel World 2013.

Noy always knew, that he wants to design watches (in retrospect he discovered that he was a scion for a watches makers family). In his master's degree in Design Academy Eindhoven he researched the motive of time threw observing old objects. For example: He took a chair and revealed his covered layers and polished the wood, letting the material to tell the time's stories. He took some old cutlery, founded in the flee market, and polish them to their bones, until the insight was shinning, like he says: "The more you reveal the past, the more it looks new"! There are many thoughts rising while revealing old objects, like: Why are we throwing away old things? Why do we love vintage objects (very old things) and hate 10-years-old objects? What is the core of connection between the man and the object? Is it emotional? What have happened, after the mass production revolution, to that connection?
נוי תמיד ידע שהוא רוצה לעצב שעונים, (בדיעבד התברר שהוא נצר למשפחת עושי שעונים). את התואר השני שלו עשה באינדהובן, שם חקר את נושא הזמן דרך התבוננות בחפצים ישנים. למשל: הוא לקח כסא וחשף את שכבות הריפוד והעץ שלו, נותן לחומר לספר את סיפור הזמן. הוא לקח מזלג כסף שקנה בשוק הפשפשים, ושייף אותו עד לעצמותיו, עד אשר התובנה הבריקה ממנו. כפי שהוא אומר: "ככל שאתה חושף יותר את העבר, כך החפץ נראה חדש יותר". יש עוד הרבה מחשבות שעולות בזמן שחושפים ומגלים חפצים ישנים, כמו: למה אנחנו זורקים חפצים ישנים? למה אנחנו אוהבים חפצי וינטג' (שהם מאוד ישנים) ושונאים חפצים בני עשור? מהי ליבת הקשר בין האדם והחפץ? האם  הקשר הוא רגשי? ומה קרה לקשר הזה אחרי מהפיכת הייצור ההמוני?

An old chair

Research of time
through an old chair

An old fork
Research of time through an old fork

This inquiry led him to the "Second time watch" project - upcycling old watches to new timepieces. In this project, he photographed the old watch, afterwards, he disassembled its old parts, put new mechanism, and placed the picture of the old watch with its time of death, in the back, behind the new hands which show the right time. He describes it: "The old watch is imprisoned within the renewed watch" And than… a powerful image has been created, connecting between the past and the present and between the old and the new.
המחקר הזה הוביל אותו לפרוייקט: שעוני הפעם השניה - מיחדוש שעונים ישנים לפיסות זמן חדשות. בפרוייקט הזה הוא צילם שעונים ישנים, אח"כ, פירק את החלקים הישנים שלהם, שם מנגנונים חדשים ומיקם את תמונת השעון הישן עם שעת המוות שלו ברקע, מאחורי המחוגים החדשים שמראים את השעה הנכונה. כמו שהוא מתאר זאת: "השעון הישן כלוא בתוך שעון חדש". ואז… נוצר דימוי חזק המחבר בין העבר להווה ובין הישן לחדש.

An old watch. A new watch.
Upcycling the past to a new meaning

All sort of examples of the time of death and the time of now

…And being philosophic, a lot of meaning is concealed in a simple question: what is the time now?
ואפרופו פילוספיה… הרבה משמעות חבויה בשאלה הפשוטה: מה השעה עכשיו?

ITAY NOY - 1440 minutes a day

Tuesday, May 7, 2013

The land of milk and reclaimed wood

Designer Joy Van Erven has just ended a nice and long period of creation in Tel-Aviv and went back to his homeland - Netherlands. 8 years ago, He came to Israel with his Israeli girlfriend. They lived in Tel- Aviv's south neighborhood - Florentin. He had his own Pub, (he built and designed it by himself), and there, he met his future partner, Designer Finn Ahlgren. They both fell in love with the abundance of reclaimed wood founded in the neighborhood's streets, and started to create from it under the brand Godspeed.
המעצב ג'וי ואן ארבן בדיוק סיים תקופה ארוכה ונעימה בתל אביב וחזר למולדתו - הולנד. לפני 8 שנים הוא הגיע לכאן עם חברתו הישראלית. פתח פאב (בנה ועיצב את המקום בעצמו), ושם, על הבר הכיר את שותפו לעתיד, המעצב השוודי פין אלגרן. שניהם התאהבו בשפע הפסולת הנמצאת ברחובות פלורנטין והתחילו לצור ממנה תחת המותג גודספיד.

Finn Ahlgren and Joy Van Erven

In Europe, people are less likely to throw old things to the street and the recycled rules are very strict and clear, where as here in Israel, things are more loose and easy going. That's the reason it is most likely to find here treasures in the streets - the kind you would pay quite a lot of money in Europe. This easy going vibes, in addition with non official and personal communication between people, had its effect on the two designers. They started to upcycle the reclaimed wood to Avant-garde eclectic furniture. The local work tools have also effected their work, where as in Europe they left organized and accessorized studios, here they had to settle for less, and to improvise the rest. It is very interesting to see the connection between Godspeed's design language and the local Improvisation culture they have created in. They have been invited to other places in the world as well (Asia and Europe) and in each place they used the local street's waste and the local work tools.
באירופה פחות נהוג לזרוק כך סתם רהיטים לרחוב (אל תהיו סקפטיים), מה גם שהחוקים לגבי מיחזור מאוד נוקשים וברורים, בעוד שכאן בארץ הדברים יותר משוחררים ופחות מוגדרים בנושא. זו הסיבה שניתן בקלות רבה למצוא אוצרות רחוב, מהסוג שבאירופה יעלו לא מעט. אוירת ה"סבבה", בנוסף לתקשורת החמה והלא רשמית בין אנשים, השפיעה על שני המעצבים. הם התחילו למחדש שאריות עץ לרהיטים אואנגרדים ואקלקטיים. כלי העבודה המקומיים גם הם השפיעו על עבודתם, בעוד שבאירופה עזבו סטודיו מאורגן ומאובזר, כאן היו צריכים להסתפק במועט. וכך, במהירות רבה, נדלקו על אזיקונים ואימצו באהבה את תרבות האילתורים. הם מוזמנים למקומות שונים בעולם (אירופה ואסיה) ובכל מקום הם יוצרים מפסולת הרחוב המקומית ומכלי העבודה המקומיים.

To their creative process they call "Life Sketching". They know where they start, and they know it's going to be a chair, but all the rest is a pure Improvisation. Joy had studied visual arts and Finn had studied furniture design. The combination of Joy's sculpture qualities together with Finn's craftsman's abilities created furniture with a unique design language and impressive appearance. Here are some of their improvised upcycled furniture:
לתהליך היצירתי שלהם הם קוראים רישומי חיים. הם יודעים היכן הם מתחילים והם יודעים שהם הולכים לעשות כסא, כל השאר הוא אילתור טהור. ג'וי למד אומנות חזותית ופין עיצוב רהיטים. השילוב בין איכויות הפיסול של ג'וי ובין עם יכולות המלאכה של פין, יצרו רהיטים בעלי שפה עיצובית ייחודית ונוכחות מרשימה. והנה כמה מהרהיטים הממוחדשים והמאותלרים שלהם

Life Sketching #1 Reclaimed wood upcycled to small seats 
Life Sketching #2 Reclaimed wood upcycled to chairs

Life Sketching #3 Purposeful art

Life Sketching #4 Reclaimed wood upcycled to a closet

Life Sketching #5 Cooperation with Tiroche Auction House

Life Sketching #6 Cooperation
with Tiroche Auction House

And as long as we are heading the Summer season, my daydream of living in Northern Europe are getting stronger. Good luck Godspeed. Best regards to the Queen…

וככל שהקיץ מתקרב, כך הפנטזיות שלי על מגורים בצפון אירופה מתרבות. בהצלחה גודספיד וד"ש למלכה...

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...