התמונות לקוחות מתוך האתר והפייסבוק של The Soft World
אין כמו המקרה ההולנדי של העיצוב האיטי כדי לנחם אותי בשעה שאני עצובה. (לא משהו שצריך להדאיג, בסך הכל עודף של עייפות, כעס וחוסר אונים אל מול זרועותיה האימתניות של הבירוקרטיה). או אז, המחשבה על מקום עם מזג אויר שדורש תמיד בגדים ארוכים, שהמרחק בין בית לבית הוא לפחות כמה קילומטרים ושכמות החיות שאדם פוגש ביום מסויים שווה לכמות האנשים שהוא פוגש באותו יום, מאוד מנחמת אותי. תוסיפו לזה, מעצבת הולנדית Beatrice Waanders, שהתמחתה במקצוע הליבוד, וקיבלתם מוצר עיצוב נחשק שבמקרה קוראים לו כרית / שטיח / כיסוי מיטה / הדום. במקרה זה, גוזזים צמר מגזע כבשים חופשיות בעל שושלת אירופאית מכובדת, ומלבדים בעבודת יד מקומית. זה המקרה בו אני מתאהבת מייד בכל מה שגברת Waanders תעשה מעתה ועד עולם.
***
הנה האבחנה הוויקיפדית להתאהבות האינטואיטיבית שלי בגברת Waanders:
Slow Design may be seen as a path toward the dematerialization required for long-term sustainability as it takes into account the non-material nature of human well being and happiness.
