Showing posts with label סדנאות. Show all posts
Showing posts with label סדנאות. Show all posts

Sunday, February 1, 2015

?על מה את עובדת

כדים עשויים ממספר חומרים ביניהם במבוק babilus הכי עיצוב, הכי השראה מהטבע - ניר מאירי. בתמונה 


טו בשבט בפתח. ראש השנה של הטבע. זמן מצויין להתרענן אחרי המון זמן שלא כתבתי. במושגים של הבלוגספירה מדובר ביובל. זה מה שקורה שאת שבועיים ימים, עם רגל למעלה, ועוד שבועיים צולעת. חודש לאחר הניתוח בכף רגלי השמאלית יצאתי מהבית ולא שבתי עוד. הבלוגינג ברשת נזנח לטובת מפגשים אישיים בסדנאות של אנשים מרתקים. בשבועות הקרובים אני מתכננת לפרסם את הפוסטיים על  כל  הביקורים. (חלקם יתפרסמו כאן וחלקם בבלוג שלי ב-Xnet חדש חדיש ומחודש - הלינק אליו נמצא בסרגל ניווט הימני).


הדפסים על משי בהשראת טקסטורת הבמבוק toildrops

אפרופו טו בשב"ט - ואפילו עם קשר לפוסט הקודם, נזכרתי בבמבוק. בראש השנה של האדם (שחל בתשרי) הרומנטי שלי הכין לי מתנה מקורית: הגיע עם מחברת, עיפרון ועם שאלת צמיחה אישית עבורי לשנה החדשה. לאחר שהתעמקתי, חפרתי וכתבתי, הוא הראה לי את הסרטון שבסוף הפוסט. היה יפה לגלות את העובדה שבמבוק בראשית דרכו מתאמץ מאוד בשלבי הצמיחה הראשונים. אך לאחר המאמץ הראשוני, מגיע שלב בו הוא פורץ ונותן קפיצת גדילה.

איפה הייתי ומה עשיתי: מימין ביקור בבית העמק בבית הספר "עץ לדעת".
משמאל ביקור בסטודיו של עינב מקורי, אמנית זכוכית בקיבוץ רגבים


כמו שאתם מבינים אצלנו בבית נותנים משמעות לצמיחה אישית דרך מועדי ישראל ומה נפלא יותר מהחג בו זורעים את הזרעים לחגוג את הצמיחה האישית שלי.

בשנתיים האחרונות ראיינתי ופגשתי עשרות מעצבים אשר יוצרים עם קשר לטבע ולאדם - מה שנקרא סביבה. הבלוג החל מתוך החיבה שלי למוצרי עיצוב נחשקים אשר נוצרו מחומרי גלם זמינים. חברת השפע ייצרה המוני הרים של זבל שרוב הדיסיפלינות היום מתמודדות איתו (הכלכלה, תעשייה, טכנולוגיה וכו). אני בחרתי להתמקד בהשפעה של שפע הזבל על תחום העיצוב. תשוקה בלתי מוסברת גרמה לי שוב ושוב לצאת ולדבר עם אותם יוצרים, לשמוע את הסיפור האישי שלהם, שעומד מאחורי היצירה. אבל מה יוצא לי מזה אתם שואלים? או כמו שאמא שלי שואלת "על מה את עובדת"?

ובכן אין לי תשובה, אני יודעת שאני אוספת המון נקודות בדרך ומתי שהוא כמו שסטיב ג'ובס אלוהי המקינטוש אומר. יתחברו כל הנקודות.

הנקודות הן משל לזרעים שכל אחד מאיתנו זורע לשנה הקרובה.
ואלו הזרעים שאני זורעת לשנה הקרובה:

סלים ממוחדשים מפנימיות - הסדנה של לי-רון פז,
ובקבוקי חלב ממוחדשים לעציצי תבלין - הסדנה של איה תגר, בקרוב בגן העיר



סדנאות גן העיר - שיתוף פעולה בין הנהלת גן העיר וביני, הוביל לרעיון זה, שמטרתו להביא לשכונה בה אני גרה את הסדנאות הכי שוות למבוגרים, וסדנאות משותפות לילדים ומבוגרים. לפרטים נוספים שילחו אלי מייל > michal@upcyclish.com

סדנת ליבוד בהולנד. התמונה מתוך דף הפייסבוק של
The soft world


טיולי סדנאות - עובדת במרץ על נסיעה לסדנת ליבוד בת יומיים מלאים בהולנד, עם תוספת של שני מפגשים בסטודיו של מעצבים מובילים בתחום העיצוב בר הקיימא. אז השארו מעודכנים בדף הפייסבוק של אפסיייקליש .

הכי כיף שבלומפילד הצטרפו לפרוייקט של קראפטרס,
קבוצת מעצבים אשר אני מעריכה אותה גם בפן המקצועי וגם בפן האישי. התמונה מכאן



קראפטרס - פרוייקט חברתי אותו אני מובילה כבר למעלה משנתיים, מתקדם. הצלחנו למצוא עוד שני בתי מלאכה שיעסיקו עוד שני נערים אשר מחכים לכך בכיליון עיניים.

בעלי מלאכה אשר רוצים לקחת חלק בפרוייקט, להיות חלק מהשינוי החברתי ויש להם צורך בעוד זוג ידיים מוזמנים לשלוח אלינו מייל > crafters.israel@gmail.com

במקביל אני מפתחת סדנת מיחדוש בשיתוף עם איה תגר - בה נהפוך חומרי גלם זמינים מהרחוב, לפרטי עיצוב וריהוט מגניבים. את הסדנה אנו נעביר פעם בשבוע לקבוצת נערים ונערות בסיכון. אז השארו מעודכנים בדף הפסייבוק של קראפטרס

אם נחתתם על הפוסט הזה ואתם עדיין לא רשומים לבלוג זה, טו בשבט הוא הזדמנות חגיגית לעשות זאת. מוזמנים להרשם שם - בפינה הימנית העליונה.

אסיים במוסר ההשכל של עץ הבמבוק הסיני >




כשכל הנקודות שלי יתחברו, אני יודעת שהבמבוק שזרעתי יעשה קפיצת גדילה.
טו בשבט שמח לכולם.
שלכם,
מיכל





Thursday, August 7, 2014

ראי ראי שעל הקיר...





בעיתם של ימים קשים כשאני כולי כועסת ורוטנת, יש לי תרגיל עצמי שתמיד עובד. כשאני מלאת טענות על מישהו או על משהו אני עושה אותו - את "תרגיל המראה". זאת אומרת אני מפנה את כל מה שאמרתי חזרה אלי, ומקבלת שיעור בצמיחה אישית. יש משהו פילוסופי באפקט המראה, ברגע שאתה מתבונן בה, מגלה אתה דברים שלא הבחנת בהם קודם. זוהי חכמתה של ההשתקפות. ביום שישי האחרון על הבוקר שמנו פעמינו שירה שלי ואני לסדנת המראות - "הכי יפה בעולם", של טל טנא צ'צקס. היא הזמינה מזמן, והנה הגיע לו יום שהזמן מושלם לו. מתרגשות הגענו בול בזמן ומיד צללנו לממלכת הצעצועים הקסומה שבמקום.











דברים שלמדתי בסדנה:
---

מראה קטנה בקוטר של 20 ס"מ, זקוקה לכ-2.5 שעות הכנה (תחשבו לבדכם כמה זמן יקח להכין מראה של 40 ס"מ, או השם ישמור 70 ס"מ כמו שחשבתי להכין בתחילה)

במהלך השנה האחרונה צ'צקס מיחדשה כ-24,000 צעצועים ישנים, בכ-40 מראות שיצרה בעצמה, ובעוד עשרות שעברו תחת ידיה בסדנאות שערכה.

דרוש אורך רוח מסוג מסויים כדי להשתתף בסדנת יצירה, שלא לאמר בסדנת יצירה העושה שימוש בעשרות צעצועים קטנים, שלא לאמר בסדנה בה את משתתפת יחד עם בתך בת החמש.

יתכן ולבת החמש אין מספיק סבלנות לסדנת מראות שכזו, ולכן היא כל הזמן תהיה רכושנית כלפי אמה, ולא תניח לה לדבר שיחת מבוגרים אפילו לא לדקה. מאידך, אם במראה אסתכל, יתכן שאני היא בת החמש חסרת סבלנות למקבילה שלי, ולא נותנת לה לנהל איתי שיחת ילדים אפילו לא לדקה. (ע"ע "תרגיל המראה")

לא משנה כיצד בוחרים את הצעצועים (לפי צבע, סוג או סיפור), תמיד התוצאה תצא מקסימה ומפתיעה!


---
כל התמונות צולמו בממלכת הצעצועים של צ'צקס.
דבר המלכה: "אל תזרקו צעצועים! מוזמנים ליצור איתי קשר ואבוא לקחת".
---


Thursday, July 31, 2014

ההנאה שבאיטיות








כתיבת בלוג היא תירוץ לא רע בכלל לפגוש אנשים מעניינים ולהקשיב לסיפוריהם. אבא שלי עד היום חושב שהייתי צריכה להיות פסיכולוגית. הפסגה בעיני היא לשבת על ערסל בראש ההר, אל מול הנוף הפרוע ולהעביר שיחה טובה, עם מישהו מעניין, על החיים. זה ה-למה שלי, בכל מה שאני עושה. בימים אלו ש"אין עם מי לדבר" כך אומרים, ימים חמים (תרתי משמע), ובאופן פרדוקסלי ימים של חופש (גדול), הגעתי עם הילדים לביקור במשק הלברכט.

---

המקום הכניס אותי מיד לאוירת "הכל עצר מלכת" אוירה שמאוד מתאימה למישהי כמוני, שעצרה את חייה בכוונת תחילה לפני שנתיים רק כדי שלא יגמרו לה כל כך מהר. זו הסיבה שכנראה נמשכתי כמעצבת' למעצבים ששייכים לתנועת ה- Slow design, הם ממחדשים חומרים קיימים ועובדים עם הידיים בשיטות מסורתיות. השלב הבא אצלי היה צמצום צריכה, הפרדת פסולת והפחתה באכילת בשר. המעוז האחרון שאני רוצה לכבוש במרוץ אחר האיטיות הוא ה-Slow food, זאת אומרת שאני מבשלת את מה שאני קוטפת מהגינה שלי. (פה נתקעתי קצת - אני גרה בדירה בלי מרפסת ולמטה עדר של חתולים). משק הלברכט, לעומת זאת הוא בדיוק סוג של גינה כזו, עם חקלאות של פעם, יש מהכל קצת, והכל עשוי לאט, באהבה ובידיים.

---

תמי, בעלת המשק, היא אחייניתו של צבי הלברכט, והוא מסוג האנשים שמזין את ה"למה" שלי. איש בלי גיל בו פגשתי לפני כמה שנים בכנס מיחזור, מאחורי דוכן של פסולת אלקטרונית. מהשיחה הראשונה שלנו הוא נחרת בליבי. כל מפגש איתו מזמן בחובו סיפור אחר, לאט לאט, קליפה אחר קליפה אני מגלה את אחד האנשים המקסימים שפגשתי. והפעם בביקורי במשק, סיפר איך החל את סדנאות הפסולת האלקטרונית. בבית הספר בו לימד מולטימדיה, הוזמנו כל 4 שנים מחשבים חדשים (בסגנון ה"מי שלא הולך קדימה הולך אחורה"), ומהר מאוד הוא הבין שחבל להוסיף אותם לערימת הזבל. הוא פשוט פירק אותם ומיין את הפסולת. זו שימשה עבורו כחומר גלם ליצירה ולימוד. עד היום הוא מעביר סדנאות לבנים ובנות (כך הוא תמיד מתגאה בפני) בה הם עושים ויוצרים, משלבים אמנות, מדע וטכנולוגיה בעבודות היצירה.

---

אח"כ הגענו הביתה, הוצאנו מהשקית החומה שתמי נתנה לנו את כל מה שאספנו והכנו סלט גדול, אותו חתכנו לאט לאט.

---

חלומות על גינה אורבאנית >>>



Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...