Showing posts with label אופניים. Show all posts
Showing posts with label אופניים. Show all posts

Thursday, December 25, 2014

במבובייק לכולם

AMSTERDAM - אופני עיר סטייל אירופה





אם אתם רוכבי אופניים מקצועיים, או חובבי איכות הסביבה, כנראה שגם אתם נתקלתם בפוסט האחרון של אופיר פרום - במבובייק, שמתחיל במילים :"צריך את עזרתכם להגשים חלום"! כאחת שאופניים הם כלי הרכב הייחידי שלה, שחובבת מוצרים העשויים מחומרים מתכלים, ושניזונה מסיפורי חלומות של אחרים על בסיס יומיומי, החלטתי ליזום שיחה עם החולם.

אופיר פרום טכנאי אלקטרוניקה ותכנת מחשבים. עובד ביום בהמ-לט כשכיר, ובלילות מפתח יוזמות אישיות וכותב שירים, מתעסק כבר 20 שנה בתחום סטארטאפים כשמאחוריו, כך הוא מספר, כבר מספר אקזיטים.

לשאלתי איך עלה במוחו הרעיון ליצור אופני במבוק הוא משיב: "אני רוכב אופניים חובב, חזק בתחום איכות הסביבה והיזמות היא חלק בלתי נפרד ממני" לרוכבים שביניכם אוסיף כי הוא רוכב כבר 9 שנים עד 250 קמ בשבוע על Specialized XC 2007 ו- Bamboo XC 2014. פרום ממשיך: "לפני כ-7 שנים, באחת מנסיעות האופניים הארוכות, שוחחתי עם מישהו שבונה אופניים בהזמנה אישית. חיפשתי משהו כזה, זה היה הזמן שעלה לי הרעיון של הבמבוק".

הוא חשב שהמציא את הגלגל אך תחקיר קצר העלה שעוד ב-1896 היו קיימים אופני במבוק. ב-15 שנה האחרונות מייצרים אותם למכירה בכל העולם. הוא גילה שמייצרים אותן במדינות כמו אפריקה ואסיה, שם כוח העבודה זול יותר אך, משום שזה עובר דרך מתווכים או כמו שהוא קורא להם "סדנאות מפונפנות" המחיר מרקיע שחקים ל-15-20 אלף ש"ח. "נוצר מצב שבכל העולם נמכרים סה"כ 500 זוגות אופניים מבמבוק לשנה, מצב אשר משאיר את אופני הבמבוק כקטע גימיקי בלבד" הוא מוסיף בצער.

CHROMATIC - אופני עיר בגוון כסוף







הבמבוק הינו חומר גלם טבעי ומתכלה. צמח בעל מבנה הנדסי חזק גמיש וקל. אף על פי שגידולו אורך עשרות שנים הוא עדיין נחשב מהיר יותר בהשוואה לגידולו של עץ. ישנם כ-1500 סוגים של במבוק שנבדלים בזמן הגידול בחוזק, במראה, במבנה החיצוני שלהם ועוד. מתוכם שלושה סוגים שטובים לייצור השילדות. מדובר במלאכת ידיים הנעשית בידי מביני במבוק הנקראים במבוסרוס, ללא פליטת חומרים מזהמים וללא שימוש בחשמל.

אופיר פרום ואופני הבמבוק. קלות בשליש מאופני עיר רגילות








אחד מהפרמטרים המבוקשים ביותר בזמן בחירת אופניים הוא המשקל ובכך יתרונו של הבמבוק. אופני הבמבוק שוקלות כשליש ממשקלן של אופני עיר רגילות. שילדת קרבון, לשם ההשוואה, תהיה קלה משמעותית (1קג) אבל היא תעלה בין 7,000-30,000 שקל, שילדת קרבון גם תהיה שבירה יותר. כמו כן, לשילדות מתכת אין יכולת ספיגת זעזועים והן מפצות על כך עם בולמי זעזועים כבדים ויקרים.

שימוש בשרף טבעי ובסיבי פשתן וקוקוס





פרום מעוניין למכור את אופני הבמבוק בעשירית המחיר על מנת שיגיעו למספר רב יותר של אנשים, עלויות התקנים הן קבועות ויקרות והוא מניח שבעזרת הידע והנסיון שצבר בטכנולוגית הייצור של הבמבוק, הוא יוכל לקצר זמן העבודה על זוג אופניים מ-10 ימים ל-3 ימים. כך, הוא יכול להגיע ליעד של אופני במבוק ב-2000 ש"ח (ובעתיד אף פחות).


במבוק כפול. על ידי הפרשי טמפרטורה מכניסים צינור אחד לתוך השני




פרום עשה הרבה נסיונות, חקר בדק מפעלים בגאנה, סין, מלזיה, אינדונזיה, אף בברזיל ובהודו וייצר מספר אבות טיפוס. לבקשתי שיספר קצת על טכנולוגיות הייצור הוא מרחיב: "עד לפני 7-8 שנים החיבורים בעבר נעשו בצורה גסה. החיבורים לופפו בסלילי קרבון ונטבלו בשרף אפוקסי". 

לפרום היה חשוב להשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה לכל אורך הייצור והוא מצא תחליף - שרף טבעי, אשר בנוסף לאג'נדה הסביביתית הוא גם נכון יותר לשימוש בבמבוק. כפי שהוא מפרט: "בעבר (כשעשו שימוש בדבקים מלאכותיים), מקדם ההתפשטות הטרמית של החומר היה קרוב למתכת ורחוק מהבמבוק, בשילדה כזו מתחילים להווצר סדקים בחיבורים בין האפוקסי לבמבוק. למדתי להשתמש בשרף טבעי ובסיבי פשתן וקוקוס, בהם ההתפשטות הטרמית קרובה לבמבוק. נוצר חיבור חזק, נכון יותר ועמיד יותר לאורך זמן"

ישנן מספר טכנולוגיות ייצור עם הבמבוק אשר פרום מתאים אותן לתכלית זוגות האופניים. הוא מפרט "למשל לאופני Down Hill הדורשות שילדה חזקה אשתמש בבמבוק מאסיבי ודופן עבה, או במבוק כפול, שיטה בה מחממים במבוק, כשהוא מתרחב מהחום, מכניסים במבוק נוסף לתוכו, וכשהחיצוני מתקרר הוא נצמד לפנימי. כך נוצר חומר חזק יותר. אמנם כבד יותר, אבל עומד בעומסים גבוהים.


CITY SPORT - אופני עיר ספורט אלגנט





בעודי פוזלת לדגם CITY SPORT אני מתעניינת אם הוא גם אחראי על ההחלטות העיצוביות האסטתיות פרום משיב: "מעבר לחוזק היה לי חשוב העניין האסטתי. המטרה לעשות חיבורים יפים, שיסתכלו ויגידו וואו! בא ממני מתוך רצון שיראה טוב"

אורבאנית שכמוני שקועה בתוך חלום אופני הבמבוק העירוניות, אבל לא יכולה שלא לחשוב על כך שיגנבו ממני תוך 5 דקות. היזם שגר מחוץ לעיר, מנסה להרגיע אותי: "קשה מאוד לנסר את הבמבוק, עדיף כבר לחתוך אופניים מברזל"

מה בתכנית העסקית? הוא קורא את מחשבתי ומשיב "כיום 200-300 אלף זוגות אופניים נמכרים בשנה ויש כ-200-300 חנויות אופניים, המספר הגבוה נובע מרכישות לילדים או "אופני יום כיפור", קונים אופניים זולים והם בדרך כלל מוצר רע שלא שורד וחבל. זורקים זבל, גורמים ליצר עוד ועוד אופנים שמיותרות ומזהמות את הסביבה, במקום לקנות זוג אופניים אחד במחיר ריאלי ידידותי ולתמיד. אני מעוניין לתפס חצי אחוז מתוך השוק ולגדול ברבע אחוז כל שנה"

ומה בהמשך? אני שואלת והוא מסביר בהתלהבות "אני רוצה להעביר את הייצור לארץ בשלב מאוחר יותר, כרגע אני מתמקד בקיצור שיטת הייצור". בשלב הבא של הפרוייקט פרום מתכנן להביא במבוסרו לארץ וללמד כאן בעלי מלאכה אומנים לעבוד בבמבוק, (טכניקות העבודה עליו שונות מאלו שבעץ).

לסיום אני מבררת האם הוא לא חושש מהעתקים ופרום משיב  "אני לא חושב שאפשר כל כך מהר ליישם את הידע והנסיון שצברתי, יותר כדאי להתחרות במי שמייצר אופניים רגילים, אבל את יודעת מה - שיעתיקו! העיקר שלכולם יהיו אופני במבוק"!

לאתר הבמבובייק בואו לכאן. לתמיכה בפרוייקט במבובייק בהאדסטארט בואו לכאן.

בנסיעת מבחן על האופניים, ובכתיבת פוסט זה השתתף חברי הטוב ורוכב אופניים מקצועי, אבי טל. רציתי להגיד לו: תודה!


Sunday, March 30, 2014

שמחת הפרטים הקטנים


את גליל יצחקי- גלילאו פגשתי לפני מספר שבועות בסטודיו של אביבית זוסמן פורת מ"סיפור כיסוי" הם חולקים בהרמוניה חלל עבודה משותף. האמת, נכון יותר לאמר שפגשתי את זוגות האופניים שלו לפני שפגשתי אותו. הכי נכון לאמר, שפגשתי בתכשיטים ולא בזוגות אופניים. משהו בפרטים הקטנים משך את תשומת ליבי, הקומפוזיציה הצבעונית של החלקים השונים, יחד עם לוגויים המוטבעים על סגסוגות נוצצות, יצרו פריט אקססוריז משובך שנקרא גם "זוג אופניים". מדובר בטרנד אורבאני ואופנתי, אשר מיד אחרי ניו-יורק, אמסטרדם וברלין, פשט גם על רחובות תל-אביב. 


הי גליל, אז איך הכל התחיל?
"אני רוכב כבר הרבה שנים. תמיד תיקנתי וטיפלתי באופניים שלי ושל חברי בסטודיו ביתי עמוס בכלי עבודה ומכונות. לאחרונה החלטתי למסד את התחביב ולצאת לסטודיו מחוץ לבית. אני בעל חברה להפקת אירעים ("פולפו" -אירועי ספורט המוניים ומופעי רוק). לאחר תקופה של עבודה מאומצת אני ושותפי צמח ישי, החלטנו להוריד הילוך בתקופת החורף (שהיא עונה רגועה יותר מבחינת האירועים), ולהתרכז בעיסוקים אחרים. משהו בשביל הנשמה".




מהיכן מגיע הטרנד של מיחדוש אופני מירוץ ישנים?
"בעבר היו אופניים עם הילוך אחד, אופני מירוץ בעלי רכיבה פשוטה ללא הילוכים. עם השנים נהיו מערכות מתוחכמות עם הילוכים בעלי טכנולוגיה מורכבת. יותר מאוחר כשהטכנלוגיה הכבידה חיפשו איך להוריד משקל מהאופניים למשל כידונים עשויים מקרבון מיוחד. האופנה של אופני מירוץ ישנים החלה על ידי שליחי האופניים בניו יורק. הם חיפשו דרך להיות זריזים ומהירים יותר וכך, החלו להוריד משקל מהאופניים. הורדה של הילוכים, ברקסים מתקן לבקבוק וכו'. האופניים מצאו את עצמם עירומים ממש כמו בהתחלה, שילדה וגלגלים. בהתאמה למצב, גם הרכיבה נהיתה יותר אקסטרימית, ותעלולנית ממש כמו בקרקס, כי ברגע שלא היתה אופציה לעצור, הם נהיו מהירים. אתה מוותר על ההילוכים והופך להיות יחידה אחת עם האופניים מפתח יותר שרירים ודוהר בלי לעצור. רק מדווש". (ע"ע סינגל ספיד - הילוך יחיד לגיר מקובע).


גלגלים ושילדה זה נשמע מאוד ספרטני, איפה נכנס כאן האלמנט האופנתי?
"ברמה האמירה האישית. אנשים התחילו להתייחס לאופניים כאביזר אופנתי התחילו לצבוע שילדות להזמין שרשראות, כידונים וכיסאות בצבעים שונים. רוב הפרויקטים שאני עושה, הם לאנשים אשר מביאים אופני מירוץ ישנים שנמצאו בחצרות העיר. בערי באירופה זה קורה הרבה מאוד שנים ועכשיו גם בארץ. יש משהו מגניב בלקחת אופניים ישנים ולעשות להם אפסייקל. להפוך אותם למשהו עדכני, אפשר לקשור בעיר עם מנעול טוב בלי לחשוש, אין עליהם אקססוריז גניבים או שליפים. יש כאן שילוב בין מכניקה ועיצוב. זה נגמר במוצר שהוא פרקטי ו"תכשיטי" עם אמירה אופנתית אישית. למשל: מושב מעור של המותג ברוקס עולה כ- 600-700 ש"ח, לעיתים לקוח יעשה בחירה כזו אף על פי שהאופניים שהביא עולות בסך הכל 200 ש"ח, כי הוא יודע שהוא יושב על מותג שמשתמשים בו משנות השלושים ועד היום".





מה התהליך שהאופניים הישנים עוברים החל מהרגע שהם מגיעים אליך?
"פירוק של מכלול האופניים עד לרמת שילדה, לאחר מכן השילדה עוברת ניקוי חול, וצבע בתנור. בנתיים את כל החלקים העשויים מניקל מבריקים במכונת ניקל. את הגלגלים מפרקים לחלוטין מהשפיצים ובונים מחדש. בשלב הזה מתחיל תהליך ההרכבה הבנוי מחלק טכני, מחליטים האם הולכים על הילוך אחד (פריילוף/גיר מקובע), ומחלק אופנתי בו בוחרים את צבע הצמיגים והכיסא, האם הפדאלים יהיו עם/בלי כלוב, ומה יהיה צבע סרט הליפוף של הכידון".



זה נשמע שאתה חלק מתנועת ה-Slow Design, אתה חושב שמשהו בעונג שלך ייפגע אם תהפוך את התחביב לעסק?
"חלק מהעניין הוא קהילתי. מי שבא לקנות ולשפץ יכול לשבת שעות עד שיקרה משהו. מדברים על קומפונינטים, יושבים על ספרים ביחד, לוקחים השראות. מחד יש משהו מאוד אישי, מאידך יש מחשבה להכניס עוד מכונאי כך שאוכל להתעסק ביצירה ולתת זמן לעוד זוגות אופניים. יש בי רצון לצמוח באופן טבעי עם הביקוש. הקהל שמגיע אלי אוהב אנדרגראונד, יחס אישי מאוד חשוב לו, אחרת היה הולך לחנות. מהיום שאני מקבל את האופניים אני מסתובב איתם בכל מקום, לדוגמא, מחפש חלק מסויים משנות השישים. לפעמים מחכים שבועיים עד שהחלק יגיע. כל התהליך מאוד רגוע, בניגוד לחנות שצריכה לתת שירות כאן ועכשיו. אצלי אתה מוסר את האופניים ואומר שלום. לקוח שלי שהאופניים שלו כבר היו מוכנים, חיכה בסבלנות עוד שבועיים עד שהמדבקות שהזמנו מאיביי, יגיעו".




מהיכן ההשראה?
"ההשראה שלי למקום היא מברוקלין. שם ביקרתי בשנה שעברה. עשיתי מסע חנויות אופניים, אחת מהן היתה Horse Cycle. משהו שם הדליק אותי וחיפשתי את הדבר הזה כאן בארץ. פינה שאוכל להתעסק בה בפרטים הקטנים, בלי שארגיש ביזבוז זמן. בעסק הנוסף שלי עבדתי לאחרונה בקצב גבוה, היה לי אפס זמן לעצמי. תמיד הרגשתי שהתעסקות בפרטים קטנים שואבת אנרגיה, וכאן (עם האופניים), זה בדיוק להיפך. סוד ההצלחה הוא בפרטים הקטנים. בתהליך המיחדוש אני יכול להעמיק בפתרון בעיה במשך שעות, הזמן הוא לא העניין. לפעמים יש כאן התלבטויות ברמת צבע הפין, שבסוף החוט של הברקס. אני קורא לזה שמחת הפרטים הקטנים". 

 One Gear מתוך הספר

חלומות?
"יש לי מחשבה לסוע לארה"ב ללמוד איך להכין שילדה פרום סקרטצ', מאמין שזה יקרה".


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...