The tea party girl

As I walked into her apartment I felt like Alice from wonderland getting ready for the tea party. The place was full of plates, cups and pots - perfect for tea time. Inbar Haiman, was apologizing for the mass. She said she is getting ready for a fair which will take place the next month. Her apartment has been functioning more like a studio before a big presentation. Everything is out in the open, on the shelves, on the table, on the floor. I could feel her excitement in the air.

***

כשנכנסתי לתוך הדירה שלה, הרגשתי כמו אליס מארץ הפלאות, מתכוננת למסיבת התה. הדירה היתה מלאה בכוסות, צלחות וקומקומים - מושלמים לשעת התה. ענבר היימן, התנצלה על הבלאגן. היא אמרה שהיא מתכוננת ליריד בו היא משתתפת בחודש הבא. הדירה שלה מתפקדת יותר כמו סטודיו לפני פרזנטציה גדולה. הכל פתוח וגלוי, במדפים, על השולחן ועל הרצפה. יכולתי להרגיש את הההתרגשות שלה באויר.

Inbar grew up in Eilat - a very touristic city in Israel, where she spent her nights in the city's clubs (working and having fun - a party girl, did I say)? When she was 27 years old she landed in Tel Aviv, studied gold crafting and designed gold rings. But after a while she decided to quit because the gold was too expensive and she didn't satisfied for less than that. She even reused gold from her client's old jewelry, unfortunately, it was not enough. So there she was at home, drinking her tea, watching her "3 tier cake plate" and than it hit her: why can't she make it from different kind of plates (not the common set) and to add a cup of tea at the top? After she upload her first upcycled design on the Facebook, she got 10 requests on the spot. The tea party girl has a 9 years old boy. He has good taste, a good eye and lots of emotional intelligence. The moment he saw her first model, he asked if she has enough poles because she'll need it. He was right!

***

ענבר גדלה באילת, שם בילתה את לילותיה במועדוני העיר (עובדת ומבלה - אוהבת לעשות חיים הילדה הזו:-). בגיל 27 נחתה בתל אביב, הלכה ללמוד צורפות, ולאחר מכן עיצבה טבעות זהב. אך, לאחר זמן מה החליטה להפסיק מהסיבה שהזהב היה מאוד יקר והיא לא הסתפקה בפחות מזה לתכשיטיה. היא עשתה שימוש חוזר בזהב של תכשיטים ישנים של לקוחותיה, למרבה הצער זה לא הספיק. היא מצאה עצמה בבית, שותה תה, מסתכלת על מעמד העוגיות שלה וחושבת… למה  היא לא יכולה בעצם להכין מעמד כזה שיהיה מסוגים שונים של צלחות (ולא מסט אחיד) ובראש לשים כוס תה? אחרי שהעלתה את העיצוב הממחדש הראשון שלה לפייסבוק היא קיבלה עשר הזמנות על המקום. לילדת מסיבות התה יש ילד בן 9. יש לו טעם טוב, עין טובה ותבונה רגשית רבה. ברגע שראה את הדגם הראשון שלה שאל האם יש לה מספיק מוטות כי היא תצטרך אותם. הוא צדק!

Inbar loves getting around in flee markets, loves to rummage, and to hunt treasures. When she comes back home full of bags she looks some of the special objects in the web, and it happens here and there that she came up with something really precious. She mostly upcycles original old vintage things. Rarely she buys new plates and it's only because she needs some pink or blue for the color composition (and it's hard to find vintage plates in those colors). 

***

ענבר אוהבת את הסיבובים בשוק הפשפשים, אוהבת לנבור ולצוד מציאות. כשהיא מגיעה לביתה עמוסת חבילות, היא בודקת כמה מהפריטים המיוחדים ברשת. זה קורה פה ושם שהיא עלתה על איזה פריט יקר ערך במיוחד. היא ממחדשת בעיקר חפצים ישנים אורגינליים. רק לעיתים רחוקות יוצא שהיא קונה צלחות חדשות וגם זה רק כוון שהיא זקוקה לצלחות ורודות או כחולות להשלמת הקומפוזיציה הצבעונית שלה (קשה למצוא צלחות ישנות בצבעים הללו)

Upcycling tea party to a wonderland party

Things I found on her flour - waiting for her next project

Inbar is not the girl to sit and make cakes stand for the rest of her life, so she challenged herself and added some light to the adorable vintage kitchenware objects. Her upcycled lamps once again achieved virtual applause from the crowd. Here are some of her upcycled results:

***

ענבר היא לא הנערה שתשב ותכין צלחות בשכבות למשך כל חייה, אז היא איתגרה את עצמה והוסיפה תאורה לפריטי הוינטג' הקסומים. המנורות הממוחדשות שלה זכו שוב למחיאות כפיים וירטואליות מהקהל. הנה כמה מהתוצאות הממחדשות שלה: 

   "You're all late for tea!" - Upcycling cup of tea to a lamp

"What a regrettably large head you have"

"...Off with their heads!"

"This is impossible"...

Upcycling an enamel bowl and

a glass bottle to a lamp

..."Only if you believe it is"

Upcycling old kitchenware to a lamp

"Someone has stolen three of my tarts!"

    "Spoon!" - Upcycling old cutlery to a new meaning.
Inbar chisels: Happy Anniversary, Sweetheart...

    "I've been growing an awful lot lately"...
Rings have been made especially for the fair

So shall we drink some tea darling? or shall we dance?

***

אז שנשתה תה, יקירתי? או שנלך לרקוד?

"All quotes are from "Alice in Wonderland *

The green leadership plan

This post I allow myself to take a break from the usual designer - upcycle object story, in order to tell you about a small but very important conference I was invited to, last Thursday - The green leadership conference. The green leadership plan is a cooperation between the Authority of Environmental Quality, and the Department of Elementary Education of Tel Aviv - Jaffa's municipality, which encourages a group of pupils from 49 elementary schools in the city, (3-4 pupils from each school),  to learn more about environment, to take personal responsibility and thus influence others behavior. For example a few years ago, dealing with the recycle theme, few pupils succeed bringing the recycling paper garbage cans to their neighborhood, before it was common all over the city.

***

בפוסט הזה אני מרשה לעצמי לשבור את הסיפור הרגיל של מעצב - אובייקט ממוחדש, כדי לספר לכם על כנס קטן אבל חשוב - כנס מובילות ירוקה. תכנית "מובילות ירוקה" הינה שיתוף פעולה בין הרשות לאיכות הסביבה ובין מחלקת החינוך היסודי בעירית תל אביב, אשר לוקח קבוצת תלמידים מ-49 בתי ספר בעיר (3-4 תלמידים מכל בית ספר), ומעודד אותם ללמוד יותר על הסביבה, לקחת אחריות אישית ועל ידי כך להשפיע על התנהגות של אחרים. לדוגמא לפני כמה שנים, כשהם התעסקו עם נושא המיחזור, קבוצת תלמידים הצליחה להביא את פח המיחזור של הנירות לשכונה שלהם, לפני שפוזרו הפחים הכחולים בכל העיר 

This year, the conference's theme was efficient energy use. It took place in Einav Center for Culture. The pupils were taken very seriously by the organizers, yet at their eye level. I really was impressed by the cool presentation (of Nadav Gofer and Noa Gogel - from Zaad Yarok) which reviewed with graphs, the results of the pupil's last activity of saving electricity in schools. They prepared a cute animation movie as well, about the connection between saving electricity and saving earth, and for desert the pupils went to the municipality building, to meet the workers and to explain them the significant importance of saving electricity. (Yes! they went to the mayor as well - thank god, now he knows:-)! Above all I liked the "wow" reaction of the young crowd to the animation that explained how can 3-4 pupils influence the behavior of half of the population of Israel.

***

השנה, נושא הכנס היה התיעלות אנרגטית, והוא נערך במרכז עינב לתרבות. המארגנים לקחו את התלמידים ברצינות, אך יחד עם זאת בגובה העיניים. מאוד התרשמתי מהפרזנטציה המגניבה (שהועברה על ידי נדב גופר ונועה גוגל מחברת צעד ירוק), אשר הציגה גרפים עם תוצאות הפעילות האחרונה של התלמידים בנושא חיסכון בחשמל בבתי הספר. בנוסף, הם הכינו סרטון אנימציה חמוד המסביר את הקשר בין חיסכון בחשמל ובין הצלת כדור הארץ. לקינוח, התלמידים עלו לבנין העיריה והסבירו לעובדים את המשמעות החשובה בחיסכון בחשמל. (כן! הם גם ביקרו את ראש העיר. מעולה! - עכשיו הוא יודע:-) יותר מכל אהבתי את תגובת ה"וווואוו" של הקהל הצעיר לאנימציה שהסבירה איך 3-4 תלמידים יכולים להשפיע על התנהגות של חצי מאוכלוסית המדינה

Simple but effective animation to demonstrate the power
of few pupils on the entire population of the country

Important part of the conference was Moshe Amar's installation. Amar is an artist and for years, he was the coordinator of the visual and digital arts department, of Tel-Aviv's arts school. As an artists and as a teacher he believes that all aspects of life are tied together, there are no limits between creation, education and environment. The pupils of the conference, were asked in advanced to bring old toys, they placed them on a round cloth in order to create a site specific, gathering around carrying letters with the massage: "Leading to a green world". In the end of the conference they donated the toys to other children.

***

חלק חשוב של הכנס היה המיצב של משה עמר. עמר הינו אמן והיה במשך שנים המרכז של מגמת אמנות חזותית ודיגיטלית בבית הספר לאומנויות בעיר. כאמן וכמורה הוא מאמין שכל האספקטים של החיים קשורים זה בזה, אין גבולות בין יצירה, חינוך וסביבה. התלמידים נתבקשו להביא מראש צעצועים ישנים, מיקמו אותם על בד עגול ולאחר מכן התאספו והצטלמו כשהם מחזיקים אותיות עם המסר: "מובילים לעולם ירוק" בסוף הכנס הם תרמו את הצעצועים לילדים אחרים.

And speaking of old toys, design and upcycling, I must mention the kids Sweden TV show - Junk with the talented designer Maria Westerberg, you'll be hooked. I promise.

***

ואם מדברים על צעצועים ישנים, עיצוב ומיחדוש, אני חיבת להזכיר את תכנית הילדים השוודית - ג'אנק - עם המעצבת המוכשרת מריה וסטרברג. תשבו בקיסמה. אני מבטיחה

The handicraft of the assembly line

Industrial Designer Shir Atar grew up in the north of Israel - on the bank of the sea of Galilee. His grandmother who lived in a kibbutz (Kinneret) used to make all kind of handicraft as a way of living, and her house was usually full of the warm vibes of them: a chair, a sculpture a flowerpot in the garden… and Shir inherited her handicraft talent. The "working with your hands" was accompanying him along all his life, only he took the special energy of a craft product, to the challenging industrial design rout. 

***

המעצב התעשייתי שיר אתר גדל בצפון הארץ - על גדות הכנרת. סבתא שלו שגרה בקיבוץ כנרת היתה אלופה במלאכות היד והיתה עושה הכל החל מתיקון שולחן, פסלים ועציצים לגינה. ביתה היה תמיד מלא בעבודות היד שלה, ואנרגית הידיים הטובות עברה בירושה לשיר נכדה. ה"לעבוד בידיים" ליווה אותו במהלך חייו, רק שהוא לקח את האנרגיה הייחודית שיש במוצר שעשוי עבודת יד, לכיוון המאתגר של עיצוב תעשייתי

The family northern workshop

One of a kind cushion seat straight from the assembly line

After finishing the Industrial Design department at the H.I.T, he decided he would have loved to design in an assembly line mode, but in a way it will be clever: finding new uses for the traditional technologies, thinking thin (in space's terms) and keeping the 'one of a kind' look-n-feel as well. He found an Israeli recycle textile factory, and after he got their warm blessing, he started to observe the machines, the human assets and the factory's waste. Eventually he upcycled it! He changed the function of the machines and reused the factory's textile waste: the strings. Actually it was more of left overs of strings which usually exchanged colors at their end. That's the reason they were wrong for the traditional industry, anyway, for the upcycle scene they were a treasure. Now the machines worked the other way around and made lovely cushion seats, who came from an assembly line, but if you check them closely, you can attached differently and emotionally to each and every one of them.

***

אחרי שסיים את לימודיו במכון הטכנולוגי בחולון במסלול העיצוב התעשייתי, החליט שהיה מתאים לו לפנות לעיצוב על קו ייצור, אך באופן חכם: למצוא שימוש חדש לטכנולוגיות מסורתיות, לחשוב רזה (במונחים של מקום) ואף, לשמור על האיכויות של מוצר יחיד ומיוחד. הוא פנה למפעל מיחזור טקסטיל ישראלי ולאחר שקיבלו אותו בזרועות פתוחות הוא החל בתצפיות. הוא צפה במכונות, בהון האנושי ובפסולת התעשיתית של המפעל. לבסוף הוא מיחדש את זה! הוא שינה את תפקוד המכונות ועשה שימוש חוזר בפסולת המפעל - החוטים. למעשה, זה היה יותר בכיוון של שאריות של חוטים שבדרך כלל בסופם היו מחליפים צבעים. זו הסיבה שהם היו פסולים לתעשייה המסורתית. בכל מקרה לסצנת המיחדוש הם היו אוצר. עכשיו שהמכונות עבדו בכיוון ההפוך, נוצרו יופי של מושבים רכים (פופים) שיצאו מפס ייצור, אך משהתקרבת אליהם יכולת לראות את השוני ובכך, להקשר באופן רגשי ושונה לכל אחד ואחד מהמושבים.

A collaboration with a textile recycling plant,

in an effort to find new uses for traditional technologies

Another upcyling adventure had waited for Shir in the back yard of his workshop - A bunch of branches. It's only natural he joined them with an Eco resin cast. The fossil-look outcome, is combining once again Shir's winning ingredients, form with handicraft, a set of vases that each and every one of them has a unique look which cannot be duplicated.
***

הרפתקאת מיחדוש נוספת חיכתה לשיר בחצר האחורית של הסדנא שלו - ערמת ענפים. זה היה אך טבעי שהוא יצוק אותם לתוך תבנית, ובעזרת שרף אקולוגי יאחד אותם לואזות יפייפיות. המראה המאובן שנוצר מציג שוב את המרכיבים המנצחים של שיר: שילוב של תבנית ייצור עם מלאכת יד, סדרה של ואזות שלכל אחת מראה ייחודי שאינו ניתן להעתקה

These are some of Shir's clever designs, which have been produced on the assembly line but yet have the unique feeling of a craft product.

***

הנה כמה מהעיצובים החכמים של שיר, שיוצרו אמנם על קו הייצור אך עדיין הם בעלי תחושה ייחודית כמו זו של מוצר העשוי באומנות

"Anafim vase" - upcycle the branch,
and you can lie on a river

Stump - upcycle the carpet yarns,
and you can sit on a tree

Elevation stool - upcycle the carpet yarns,
and you can use the same material for filling
and for upholstery

Elevation stool - upcycle the carpet yarns,
and you can win the interior innovation award
(the Green GOOD DESIGN award for 2011)

Berg Pouf - upcycle the carpet yarns, and you can breath
the fresh air of the mountains

Something I took for the road: environmental friendly product is out, from now on you should say a clever product!

****

משהו שלקחתי לדרך: מוצר ידידותי לסביבה זה פאסה. מעתה יש לאמר - מוצר חכם!

The fascinating frequency: 7.83 Hertz

My meeting with the designer Ofer Shahar lasted 2 hours. Along this time I have met 8 new people who came by (friends, neighbors, clients, colleagues - each one had at least two rolls of the list). It took me 5 minutes to dive into a deep conversation with him. After 30 minutes he already told me the next thing: .7.83 Hertz is the frequency of our brain and it is the frequency of earth as well. That's probably the reason we feel so connected to ourselves walking in nature. He learnt this while exploring the effects of technology on environment, at the last 8 years. Numbers or facts - I was already fascinated.

***

הפגישה שלי עם המעצב עופר שחר ארכה שעתיים. בזמן הזה הכרתי 8 אנשים חדשים שעברו בסביבה (תערובת של חברים, קולגות, לקוחות שכנים - לכל אחד היו לפחות שני תפקידים מהרשימה) לקח לי 5 דקות בלבד לצלול לשיחה עמוקה איתו. אחרי 30 דקות הוא סיפר לי את הדבר הבא: 7.83 הרץ זה התדר של המוח שלנו וזה גם התדר של כדור הארץ (!) זו הסיבה כנראה, שכשאנחנו יוצאים לטבע אנחנו מרגישים מחוברים לעצמינו. הוא למד זאת במהלך 8 השנים האחרונות בעודו חוקר את השפעות הטכנולוגיה על הסביבה. מספרים או עובדות - אני הייתי כבר מרותקת

Shahar (on the left) with his welder (who is also his neighbor)

The workshop

Shahar is fulfilling the Holy Trinity: Design - Community - Environment. He designs in his workshop some beautiful objects made from upcycled old and neglected stuff. He is a partner in the "Bloom field" Gallery (together with Itai Cohen, Gilad Shahar - his brother and a gifted carpenter, and Efrat Shahar - his sister). He built a garden with an irrigation system, that reuses the water, in one of the city's lots. And, he responsible for quit a few jam sessions in the neighborhood including good vibes and a lovely hospitality.

***

שחר מקיים את השילוש הקדוש של עיצוב - קהילה - סביבה. הוא מעצב בסדנה שלו אובייקים ורהיטים יפיפיים, העשויים ממיחדוש של חפצים ישנים ועזובים. הוא שותף בגלרית בלומפילד (יחד עם איתי כהן, גלעד שחר - אח שלו ונגר מוכשר, ואפרת שחר - אחותו), הוא הקים גינה עם מערכת השקיה שעושה שימוש חוזר במים בפרוייקט ה"חווה", ואחראי על לא מעט ג'ם סשינים שכונתיים הכוללים אנרגיות טובות ואירוח מקסים.

An old table

An old table is beeing upcycled by Shahar

To my question how does he connect between the inevitable technology and preserving the quality of environment (it is an inevitable question watching his dinosaur mobile), Shahar answers that he practices all kind of messages which are scattered around him, in his gallery, his loft and his workshop. The signs are made from wood's left overs.

***

לשאלתי כיצד הוא מגשר בין הטכנולוגיה הבלתי נמנעת בחיינו לבין שימור איכויות הסביבה. (שאלה בלתי נמנעת כשמתבוננים בטלפון הדינוזאורי שלו), שחר עונה לי שהוא מתרגל מסרים אשר כתובים על שלטים הפזורים בשגרת יומו. ביציאה מהבית, בסדנה וכמובן בגלריה. השלטים עשויים משאריות עץ.

Yes! we are - hopefully for the best

Good that I am here! - It captured my eyes while
speaking with Shahar on the street
It made me feel sooooo special:-)

I'm trying...

What is it that makes me happy?

Shahar started his career as a drummer. He played many Jam sessions in Universities in the USA on the behalf of the Israel's Ministry for Foreign Affairs. Coming back to Israel he organized his new loft and when friends, that were devastating from the result, asked him to help them, he did. At the beginning he was confused and became the real estate agent of the neighborhood. Than he understood that his upcycled furniture, which were regularly found at his lofts - were what they were looking for.

And here are some of the designed and upcycled furniture made by Ofer and Gilad Shahar:

***

שחר התחיל את הקריירה שלו כמתופף - הוא ניגן בג'ם סשנים באוניברסיטאות בארה"ב בשם משרד החוץ. כשחזר לארץ שיפץ וסידר את הלופט שלו. כשהחברים שלו היו מרותקים מהתוצאה וביקשו שיעזור להם לעשות גם כזה. הוא עזר. בהתחלה הוא היה המתווך של השכונה (חשב שכך יעזור להם למצוא לופטים שווים), אבל אח"כ הבין שהם בעצם חיפשו את העיצובים שלו, שהיו דרך קבע בכל מקום שגר.

והנה כמה מרהיטיהם המעוצבים והממוחדשים של עופר וגלעד שחר:

A desk with upcycled tin

A bench made from upcycled wood

An old table covered with upcycled tin

At the end of my visit I found my self walking with Shahar and another friend (but of course) to have lunch. Only after getting my order I remembered I had already made my lunch appointment with somebody else, someplace else… That's what happens when I'm fascinated.

***

בסוף הביקור שלי מצאתי את עצמי צועדת עם שחר ועם חבר נוסף (ברור) לכיוון הצהריים - לנגב חומוס. אחרי שהזמנתי והתרווחתי בנחת בכסא, נזכרתי שקבעתי צהריים עם מישהו אחר בקצה השני של העיר. מה שנקרא - מרותקת!