True colors

The true colors of old carpets, that are made from natural pigments, is what drawn Irit Rotem to upcycle them.

***

הצבעים האמיתיים של שטיחים ישנים, שעשויים מפגמנטים טבעיים, הם שמשכו את עירית רותם למחדש אותם .

It all began in the days Rotem was a partner in a gallery of African design objects. One time she was visiting in a fancy hotel in Jerusalem - which bought design objects from her store. She was coming up the stairs and there it was: an astonishing quilt carpet hanging on the wall. She was overwhelmed by its genuine colors and by its smell. It was a carpet made of a Persian traditional technique - cheltika - which means sewing 40 different parts of carpets. In Persian 40 = chel piece = tika.
***
הכל התחיל בימים בהם רותם היתה שותפה ב"אומה" גלריה לחפצי עיצוב אפריקאיים. יום אחד בעת ביקורה במלון ירושלמי מפואר - שקנה חפצי עיצוב מהחנות שלה, עת שעלתה מהלובי הראשי לקומה השניה, היא הבחינה בו. שטיח טלאים שתלוי היה על הקיר הכה אותה בתדהמה. היא התרגשה מהאוטנטיות של הצבעים ומריחם. מדובר בשטיח העשוי עבודת יד מסורתית פרסית, בטכניקה שנקראת צ'לטיקה שמשעותה חיבור 40 חתיכות של שטיחים שונים. בפרסית צ'ל =40  טיקה = חתיכות.

Rotem and her calm energy among the old carpets

Matching the right string

Back in the days in Georgia,

Jania made all the museum carpet's restorations

Jania is in action - the art of restoration

After this strong experience Rotem found herself working at the heart of the flee market in Jaffa, among Manzur the Persian, Jania the Georgian and Tomas the Eritrean. Manzur owns the carpet-shop. He has eyes like a hawk and a great knowledge about carpets, which he got from his ancestors. The legend tells that he once saw someone carrying a carpet on the streets of the market, and he just stopped him and payed him as much as he wanted because he recognized the carpet. It was the carpet he once sold to his client. Immediately when he phoned her to clarify the mystery, she approved his concern and told him the carpet was stolen from her house, a few days earlier.
***
אחרי החוויה החזקה הזו רותם מצאה עצמה בלב שוק הפשפשים ביפו, בין מנצור הפרסי, ז'ניה הגרוזינית ותומס הארתיראי. מנצור הוא בעל החנות. ומלבד היותו בר סמכא בענייני שטיחים - ידע אשר קיבל מאבות אבותיו, הוא גם בעל עיני נץ. האגדה מספרת שיום אחד צד את עיניו, אדם המסתובב עם שטיח על כתפיו ברחובות השוק. הוא הוריד ממנו את השטיח ושילם לו במקום את המבוקש. הוא זיהה את השטיח, זה היה שטיח שהוא מכר בעבר ללקוחה שלו. מיד אחרי שהוא התקשר אליה לברר את התעלומה - היא אישרה שאכן היתה אצלה פריצה כמה ימים מוקדם יותר והשטיח אכן נגנב.

Upcycled old carpets

Manzur and Rotem discussing color's composition

Rotem says it's amazing that although the 4 of them come from different cultural backgrounds and speak 4 different languages, they all understand each other without words. 

***

רותם אומרת שזה מדהים איך למרות שארבעתם מגיעים מרקעים תרבותיים שונים, ולמרות שהם דוברים 4 שפות שונות, כולם מבינים אחד את השני ללא מילים.

The harmony of the group is woven in a professional craft way to quilt carpets:

***

:ההרמוניה של הרביעיה ארוגה בעבודת יד מקצועית לתוך שטיחי הטלאים הממוחדשים

Upcycled old 3-4 old carpets to one patch carpet

Upcycled old carpets into quilt carpets

Composition that is made from 4 old carpets

Now days that the fashion industry (and the carpet industry as well), trying to imitate this authenticity of old colors by using toxic chemicals which poisoning our body and our rivers, upcycling old carpets by restoring them is definitely the right thing to do.
As a person who looks constantly for authenticity in all aspects of life I definitely appreciate a carpet which is carrying an emotional value and the care of craft.

***

היום כשתעשית האופנה (וגם זו של השטיחים) מנסה לחקות את האוטנטיות של צבעים ישנים, על ידי שימוש בכימיקלים רעילים, אשר מזיקים לגוף שלנו ולסביבה שלנו, מיחדוש שטיחים ישנים הם בהחלט הדבר הנכון לעשות.

כאדם המחפש בעקביות אחר האוטנטיות בכל תחומי החיים, אני בהחלט מעריכה שטיח כזה אשר טומן בחובו ערך רגשי ועבודת יד אשר עשויה עם המון הערכה ותשומת לב

The revelation of the tin man

This is a story about a big change in life, about letting an old flame finally come out. Since Ronen Wasserman - The Tinman was young he had a strong passion for motorcycles and cars; driving them in the field and fixing them as a hobby in his back yard workshop. He did it in addition to his career in a hi-tech firm. One thing went to another and Wasserman has finally made it official - upcycling old tin parts of cars to furniture, became from a hobby to a full time job.

***

הפעם זה סיפור על שינוי גדול בחיים, על מימושה של אהבה ישנה. מאז שהיה נער היתה לרונן וסרמן - אישפח משיכה עזה לרכבי שטח ואופנועים. הוא היה נוהג בהם בשטח ומתקן אותם בסדנת החצר האחורית של ביתו. הוא עשה זאת במקביל לקריירה ארוכה בחברת הייטק. מפה לשם וסרמן סוף סוף עשה זאת באופן רשמי - מיחדוש פח של מכוניות ישנות לפרטי ריהוט - הפך מתחביב לעיצוב במשרה מלאה

Wasserman is coming from a Russian family of engineers, and the transformation from technique harsh thinking methods, to design abstract thinking methods, is starting to happen. The inflaming discovery of this fact is sort of revelation for him.

***

וסרמן מגיע ממשפחה רוסית של מהנדסים. המעבר משיטות חשיבה נוקשות של טכניקה לשיטות חשיבה מופשטות של עיצוב מתחיל לקרות לו, והגילוי המסעיר הזה הוא סוג של התגלות עבורו

He collects useless and old cars (like BMW, Lexus and his favorite are the italians; Alfa and Lancia). He buys old parts of cars from a chop shop (6$ for kilo of tin), or from the car industry's people that already know him.

***

הוא אוסף מכוניות חסרות שימוש וישנות (כמו במוו, לקסוס והאהובות עליו הן האיטלקיות אלפא ולנצ'יה). הוא קונה חלקי מכוניות ממשחטה (25 ש"ח לקילו פח), ומאנשי תעשית הרכב שכבר מכירים אותו.

Working in Intel as an engineer at the vacuum department, he had to read and write a lot of manuals. For his opinion: you are sort of handicapped having an innovative DVD and knowing only two commands to operate it.
***
כשעבד באינטל כהנדסאי ראשי במחלקת הואקום שלהם, היה עליו לקרוא ולכתוב הרבה מאוד מדריכי הפעלה. לדעתו זה סוג של מוגבלות לקנות די.וי.די חדיש ומתוחכם ולתפעל אותו רק עם שתי פקודות בסיסיות.

Wasserman never went along with the system (and until my kid will be 15, dropping out of high school still looks very romantic to me). So it is not surprising that autodidact like him learned everything he knows about body work and painting cars from the web. He spent nights reading manuals of English tinsmith and watching American "how to do it" films about painting cars.

And these are the Tin man's design and upcycle results:

***

וסרמן אף פעם לא הסתדר עם מסגרות, (ועד שיונתן שלי יהיה בן 15 מבחינתי נשירה מהתיכון נחשב אקט מאוד רומנטי). לכן, זה לא מפתיע שאוטודידקט כמוהו למד הכל מהאינטרנט. הוא בילה לילות בקריאת מדריכים של פחחות אנגלית וצפיה בסרטונים אמריקאים של "איך עושים זאת" המלמדים על צביעת רכבים.

:ואלו הן תוצאות העיצוב והמיחדוש של איש הפח

Wasserman is upcycling a bumper of Peugeot to a mirror

Upcycled wheel to a light fixture

The designed console has only small reference
from the original car - and I like it that way!

Upcycled car's tin to a small cupboard

Upcycled car's tin to a kitchen cupboard

Upcycled car's tin to a console

Now I'm going to read my camera's manual. Hoping to get better results in my next post:-)

***

ועכשיו - אלך לקרוא את מדריך ההוראות של המצלמה שלי. מקווה לתוצאות טובות יותר כבר בפוסט הבא:-)

A new life in the "Junktion"

"All in all, the creative act is not performed by the artist alone... the spectator brings the work in contact with the external world by deciphering and interpreting its inner qualifications and thus adds his contribution to the creative act".
Marcel Duchamp 

Is it a charming fish net or Is it a fish killing machine? Junktion studio is located in Jaffa port.

I can't write about Junktion - Gurit Magen's upcycle design studio without mentioning the legendary Ready made artist Marcel Duchamp. Whereas he was looking always after the concept - a new context giving by changing the place of the object, Magen is after the function - a new context giving to an old object by changing its function.
***
טוב, אני לא יכולה לכתוב על סטודיו המיחדוש ג'אנקשין - של המעצבת גורית מגן, בלי להזכיר את אמן הרדי-מייד האגדי מרסל דושן. בעוד שהוא חיפש תמיד אחר הקונספט - שינוי ההקשר של חפץ על ידי שינוי המקום שלו, מגן מחפשת את הפונקציונאליות - שינוי ההקשר של החפץ על ידי שינוי התכלית שלו

Magen is working on a new product - A bowl upcycled from matkot (the game)

In junction studio one can see a pile of junk, useless broken stuff whereas in the same time one can see nostalgic and old objects that in a humorous way got a second chance and have been given a new life by the design work of Magen.

***

בסטודיו ג'אנקשין אפשר לראות ערמה מכובדת של זבל, חפצים שבורים וחסרי שימוש, אבל באותה נשימה אפשר גם לראות חפצים ישנים ונוסטלגיים שבדרך הומוריסטית קיבלו הזדמנות שניה וזכו לחיים חדשים, על ידי עבודת העיצוב של מגן

Upcycle an old bicycle

parts to a hipster chair

Upcycle gas can to newspaper's stands

Upcycle a barrel to a rocking chair

Upcycle baths to chairs

Upcycle the nostalgic telephones to light fixtures

Upcycle oil cans to paper stands

In my journey (this blog) I find that sometimes designers create from a pure sustainable agenda - their direct motive is saving earth, and sometimes they create for the sake of creation - designing from waste only because it's giving them an endless inspiration platform. Either way our abundance era is the trigger for all of this phenomena that called upcycle. It creates our immediate need to handle the consequence of our affluent society and it creates enormous amounts of waste we could use, for the industry in general and for the design field in particular.

And that was my interpretation as the spectator.

***

במסע שלי (דרך בלוג זה) אני מוצאת שלפעמים מעצבים יוצרים מתוך אג'נדה של קיימות - המניע העיקרי שלהם הוא הצלת כדור הארץ, ולפעמים מעצבים יוצרים בשם היצירתיות עצמה - מעצבים מפסולת מכוון שזה מספק להם מקור בלתי נדלה להשראה. כך או כך תקופת השפע בה אנחנו חיים היא הגורם לתופעת העיצוב הזו שנקראת מיחדוש. היא יוצרת צורך מיידי לטפל בתוצאות של חברת השפע, ויוצרת הרבה פסולת שיכולה לשמש לתעשיה בכלל ולתחום העיצוב בפרט.

וזו היתה הפרשנות שלי כצופה.

(ע"ע המשפט של מרסל דושן בתחילת הפוסט)